איתי - בן 12, רעננה

2013\12\1

(שם בדוי  + מאושר לפרסום)

• איתי, בן 12, ילד חכם ופיקח מאוד. נפגשנו בפעם הראשונה בגינה שליד ביתו. אביו, אדם טוב לב וחביב, עובד קשה לפרנסת המשפחה, ביקש ממני לעזור לאיתי שכן כל גורמי הטיפול והרווחה בבית הספר ומחוצה לו, הרימו ידיים אל מול בעיות ההתנהגות וגילויי האלימות של איתי בבית הספר. איתי וויתר כבר מזמן על לימודיו. נאמר לו ולהוריו כי הוא סובל מקשיי קשב וריכוז חמורים, כך שלא ניתנה תקווה גדולה ע"י צוות בית הספר למי שלא מסוגל לשבת וללמוד בבית או בכיתה. אני מודה שאהבתי את איתי מיד כשראיתי אותו. גבוה וחייכן, צלקות קטנות על הפנים המעידות על שובבות ופעילות יתר. במהירות התפתחה בנינו שיחה בה סיפר לי על המודלים הקטנים שאוהב להרכיב, לפרק ולהרכיב מכשירים אלקטרוניים קטנים. מבין מצוין בטלפונים סלולאריים ועזר לי לא אחת להתמודד עם הטכנולוגיה, תחום בו אני פחות מבין. איתי יכול להבין במבט אחד את כוונת מי שעומד מולו. כישרון מולד או ניסיון חיים לא פשוטים שהביאו אותו ליכולת זו. הקושי העיקרי של איתי הייתה הפרשנות של הכוונות. כמעט תמיד ראה את האיום האפשרי ולא את ההזדמנות בכל מפגש. לאיתי אין חברים רבים, שכן התנהגותו האלימה והמאיימת הרחיקה את כל מי שניסה להתקרב אליו. "אני מעדיף ככה" אמר לי פעם באחד המפגשים שלנו. ליוויתי את איתי תקופה של 5 חודשים. במהלך תקופה זו איתי למד לראות בכוחות עצמו את כל הדברים הטובים והכישורים הרבים הקיימים בו. מהר מאוד איתי מיקד את תשומת ליבו רק בדברים הטובים והתנהגויות חדשות החלו לצוץ בבית ובבית הספר. איתי רכש כלים ותגובות לסיטואציות חברתיות, פחות ופחות נהג להתפרץ בכיתה וגילויי האלימות הלכו ונעלמו לחלוטין. מחמאות וחיזוקים שהגיעו מהמורה שלו ומהצוות החינוכי, חיזקו את איתי שהתחיל לגלות עניין בלימודים. הדרכתי את צוות המורים של איתי להתמודד מול התזזיתיות וקוצר הקשב של איתי. איתי הפך לאתגר בית ספרי ולא לאיום. לאחר 4 חודשים איתי נבחן בחשבון בפעם הראשונה מזה שנתיים והציון שקיבל היה 72. עשינו לו מסיבת הפתעה וכל המשפחה קבלה אותו עם בלונים וכיבוד. למסיבה הזו הגיעו 3 חברים חדשים שרכש מהכיתה ומהשכבה. הפרידה מאיתי לא הייתה קלה עבורי, אך ידעתי שאיתי ממשיך בדרכו עם כלים ויכולות שרכש להתמודד מול כל אתגר שיגיע. שנה לאחר שנפרדנו, איתי שלח לי הודעה כואבת כי אימו נפטרה ממחלה קשה. מיד לאחר מכן שלח כרטיס ביקור אלקטרוני המתאר עסק פרטי שהקים לתיקון פלאפונים סלולאריים והוא עוד לא בן 14. היום, שנה לאחר שחרורו משירות קרבי, איתי בעל תעודת בגרות מלאה ועסק למכירת ותיקון מכשירים סלולאריים. אני מודה לאיתי על שלימד אותי לראות את הטוב תמיד ועד כמה חשוב להאמין בעצמנו.